"יש דבר מעורפל ומושלם
הקיים מלפני השמיים והארץ
חסר צורה ונטול תנועה, גלוי ונסתר
עומד איתן ואינו משתנה.
מקיף כל ואינו מסכן דבר
אפשר לראותו כאם העולם
אינני יודע את שמו
אכנהו דאו… " ( ספר הטאו - מתרגומו של ניסים אמון) אז מה זה דאו ? [dao] כתרגום נקרא לדאו - דרך. דרך החיים או נתיב/ זרימת החיים. הפירוש מורכב הרבה יותר מדובר בדבר הגדול הזה, המסתורי והתפניתי שהגענו אליו ושמילים אינן יכולות לתארו. דרך מסויימת מלאה תפניות והתמודדויות ומסתורין בתיאור רחב יותר אפשר לקרוא לדאו עיקרון ניצחי או הדרך שראוי האדם ללכת בה- כדרך הטבע בה הדברים נעים על סדרם למעשה הדאו הוא העיקרון הבלתי מוגדר של המציאות. "את הטאו הנצחי לא ניתן לתאר במילים" כך נפתח ספר הדאו (דאו דה ג'ינג) זה אולי המושג המסתורי ביותר שקיים, שאותי הוא מרגש ומעניין במיוחד. זהו מושג שעצם ההגדרה שלו תוחמת אותו. אין לו תחימה, הוא נמצא בהכל. באחד הספרים שקראתי על דאו אהבתי תיאור אחד במיוחד " ... המילה "דרך" נלקחה מזה שכל הדברים נובעים ממנו
"אפל" מזה שהחשכה והעלטה יוצאות ממנו.
"עמוק" מזה שאין לרדת לחקרו
"גדול" מזה שהוא מלאות שאין לה גבול "רחוק "מזה שהוא מתמשך ואין להגיע לקיצו
"נעלם" מזה שהוא חשוך ונעלם ואין להבחין בו. המילים: דרך, אפל, עמוק, גדול, נעלם, רחוק- אף על פי שיש אמת בכל אחת מהן, הן לא יכולות למצותו עד תום. " ( ספר הדאו- כוונתו הנעלמה של הלאו דזה. דן דאור ויואב אריאל)
רגע לפנזי שממשיכים, נקרא לדאו אחד -1. מתוך הדאו נובעת הקוטביות של היין והיאנג - 2. יין - ___ ___ - קו קטוע יאנג - _______ - קו רציף. הצד המוצל והצד המואר של הגבעה ☯️
yin&yang
נתחיל מלדבר על שני הכוחות המנוגדים, המשלימים והמרתקים האלה.
שני כוחות הנמצאים בכל דבר ביקום.
יין ויאנג הם שני יחסים התלויים זה בזה ויוצרים זה את זה .
הדרך הפשוטה להבין אותם היא להסתכל על משך הזמן ביממה. יום מול לילה .
יין - מקושר לחומר, ללילה, לקור, להתכנסות, לשקט, לאדמה, להכלה, לאיכות הנשית (בעלת פוטנציאל ליצור חיים בתוכה.. )
יאנג - מקושר לאנרגיה, תנועה, ליום, לחום, להתפרצות, לשמיים, לאיכות הגברית ( הגבר האנרגטי, שיוצא לעבוד את האדמה או להילחם)
התנועה שלהם דינאמית, מחזורית ולעולם לא סטטית.
כך שגם כאשר היום מגיע לשיאו (שיא היאנג) מייד אחכ נכנסת אנרגיה של יין והיום מתקצר
כנ״ל כאשר הלילה מגיע לשיאו, מייד יבצבץ היאנג, והלילה מתחיל להתקצר ותגיע הזריחה.
כפי שכאשר הירח מלא - הוא מתחיל להתרוקן.
איך אפשר לראות את היחסיות הזאת בקליניקה :
למשל אישה אשר מגיעה עם אנמיה- מוגדרת כמאובחנת בחוסר דם . דם הינו חומר פיזי בגופה . כלומר חסר בה אספקט ייני .
נוכל לראות את העור שלה יבש, דם הווסת שלה יהיה מועט, נוכל לראות התבטאות של חום כיוון שאין את הדם/ חומר שיקרר את הגוף.
לכן בטיפול נזין בעיקר את אספקט היין של הגוף
( אבל לא נשכח את היאנג בטיפול, נוסיף אספקט של תנועה עדינה כדי שתתבצע זרימה תקינה לחומר)
לתזונה מחזקת YIN
ובחוסר יאנג?
כאשר מגיע מטופל עם תלונה של חולשה, רצון לשכב מתחת לשמיכה, צואה רכה, תחושת קור עם גפיים קרות ובצקות- ניתן להסיק כי חסרים פה גם חימום וגם תנועה- המשייכים שניהם לתנועת היאנג.
ההתבטאות היא התבטאות יינית, מכונסת, קרה, ומלאת נוזלים תקועים הזקוקים לתנועה.
לכן בטיפול נחמם בעזרת מוקסה, נעורר את היאנג ואמליץ על תזונה מחממת ומחזקת יאנג.