ברוכים הבאים לעולם המרתק של הרפואה הסינית. בהתרגשות גדולה אני כותבת ומנגישה את הידע שיש אצלי. זה לא מובן לי מאילו, וזה מבחינתי אולי הדבר המאתגר ביותר שאקח על עצמי בתחום-
להיות שליחה של המידע הרחב, העמוק, המעגלי והאינסופי הזה. יחד עם זאת, אני חושבת שדרך החשיבה והפילוסופיה הסינית, ניתן לפרק ולתאר בפשטות גדולה כל מצב מורכב.
הדבר הראשון שלומדים בלימודי רפואה סינית הינו "הפילוסופיה של הרפואה הסינית"
אלו שיעורים בהם אנו, המטפלים, לומדים שפה חדשה.
השפה כוללת את המושגים הגדולים דאו, יין ויאנג, צ'י, אלמנטים, ערוצים, אנרגטיקה ועוד.
כדי להבין את הרפואה, צריך להבין את בסיס המושגים ולאחר מכן ניתן, כמו שאמרתי, לפרק את המורכבות - לפשטות. מכיוון שלכל אדם דרך ואורח חיים שונה מהאחר, שיגרה שונה, תזונה שונה - הטיפול יראה אחרת בין חברך ובינך, גם אם הגעתם כביכול עם ״אותה הבעיה״. כנ״ל, יראה אחרת ממך היום - וממך בעוד כמה חודשים/ שנים. באמצעות כלי האיבחון של הרפואה הסינית (תשאול, דופק, לשון ועוד) המטפל יכול לפשט, להסיק מסקנות, לטפל ולבחון את דרך הטיפול שלו לאורך הזמן. אחת מדרכי החשיבה היא ההסתכלות על שורש וענף. הענף הוא ההתבטאות הנוכחית. מה הגוף מראה לי כרגע. לדוגמה - כרגע מגיעה בחורה עם כאבים בזמן ווסת. באמצעות אבחנה נכונה נוכל לטפל בכאב הקיים כרגע נבין את אופי הכאב- האם הוא חד/ עמום. מה מקל עליו? מה מחמיר אותו? דרך השאלות נבין מה אפשר לעשות עם הכאב שקיים אצלה היום. אבל מהו השורש? זו השאלה שתעסיק את המטפל.
לפעמים השורש ברור ולפעמים הוא חבוי יותר האם מדובר בחוסר דם וכתוצאה מכך יש התכווצויות של הכבד בזמן הווסת ומכאן נובע הכאב? ובמידה וכן? חוסר הדם- הוא גם התבטאות. כלומר חוסר הדם עצמו הוא גם ענף. האם השורש לחוסר הדם הוא תזונה לקוייה לאורך שנים? או בעיה מטאבולית שלא מאפשרת ספיגה טובה ומכאן נוצר חוסר הדם? או אולי כל זה קרה בעקבות איבוד דם מסיבי מהלידה האחרונה?
כשניגשים לטיפול באמצעות רפואה סינית צריך להבין שהכל בבדיקה כל הזמן. כל מקרה לגופו ונפשו. אנחנו לא דומים וזה כל היופי בנו. המטפל שלך עם היד על הדופק כל הזמן (תרתי משמע). כדי להבין את התפתחות הרפואה, אנחנו צריכים קודם להתחיל מהפילוסופיה הסינית. הפילוסופיה תעזור לנו להבין את עקרונות הבסיס ואת מושגי היסוד עליהם נדבר ודרכם נפשט. "כשהנהר זורם הגדה משגשגת"
זהו משפט שזכור לי במיוחד כהסבר על ההתבוננות של הסינים על הטבע ועל הסקת מסקנותיהם. אסביר אותו כאן בהמשך.
הסינים הסתכלו. התבוננו בטבע, בעונות השנה, בזרימה של מי הנהר, בצמיחה של העץ לכל הכיוונים, בלהט של האש, ביכולות האדמה הפוריה. מתוך הפילוסופיה הסינית התחילה הפילוסופיה של הרפואה להתפתח.
הפילוסופיה של הרפואה הסינית כפי שאנו מכירים ופוגשים אותה כיום, היא תוצר של אלפי שנים בהם התפתחו אסכולות חשיבה ותובנות שונות ומקדמות בתחום . האסכולות ודרכי הטיפול השונות, בין אם דיקור ערוצי האנרגיה, טיפול באמצעות צמחי מרפא או תזונה- כולם נשענים בבסיסם על העקרונות הבסיסיים של הפילוסופיה הסינית. במאמר זה, אני מעוניינת להסביר את המושג צ'י. מושג חשוב ביותר בפילוסופיה. צ'י. QI- בגדול זה אנרגיה . בקטן- לכל דבר/ איבר/ רגש/ עונה/ חפץ/ אוכל וכו .. יש צ'י משלו. יש לנו כמה סוגים של צ'י בגוף: הצ'י שאותו אנחנו מקבלים מהאוויר, הצ'י אשר מופק מהמזון במערכת העיכול שלנו ואת הצ'י שקיבלנו מהורינו. שאיתו הגענו לעולם. הוא הקובע את החוזק הבסיסי שלנו. ישנם עוד כמה סוגים של צ׳י בגוף, טובים וחשובים, שכרגע לא ארחיב עליהם. במהלך שנות לימודי חזר ונשמע המשפט "כשהנהר זורם הגדה משגשגת". משפט המתאר לי בפשטות את עיקרון הזרימה המדובר ברפואה הסינית. הכל חייב להיות בתנועה כל הזמן. אלו חיים.
בגוף האדם הנהר מדומה לכלי הדם. המים הם הדם שזורם, והזרימה היא הצ'י- התנועה.
הגדה המשגשגת היא מערכת האיברים, הזרימה של הנהר קריטית להזנתם. כשהכל חי ובתנועה, הרקמות מוזנות בדם וחמצן, האיברים פועלים ומוזנים בדרך קבע ותנועת הנשימה המעגלית קורת בדרך הטבע. אבן אחת שתתווסף לנהר, תשנה את זרימת הנהר. מספר של אבנים, ישבשו ואף יחסמו את הזרימה הטבעית של הנהר, יווצר מין סכר ותייוצר תקיעות. תקיעות זו, היא סטגנציה ובגוף יכולה להתבטא ככאב מקומי. כמו שלמשל קורה בעורק חסום שאינו מוביל דם כהלכה במחזור הדם. זרימה חלשה בנהר נקראת Deficiency, החולשה הזאת יכולה להיווצר או:
כתוצאה מחוסר של צ'י (אנרגיה) -דמיינו זרם חלש ומעצבן באמבטיה, יש מים, הזרימה היא החלשה,
או כתוצאה מחוסר חומר לזרימה התקינה. - אין מים/ אין מספיק דם בגוף לזרימה תקינה.
בפילוסופיה של הרפואה, הסינים שייכו את האיברים לתנועות ( אלמנטים).
הם התבוננו בתנועה הטבעית של האיבר וראו לנכון כי בפתולוגיות של האיבר, התנועה הטבעית הפוכה מהתנועה הרצויה.
למשל הריאות- הריאות שולטות בצ'י ובנשימה, במיוחד בשאיפת האוויר. יש להן תפקיד חשוב בתנועה של נוזלים בגוף והן בין היתר גם משפיעות על העור. תנועת הריאות התקינה היא כלפי מטה.
במצב של חולשת צ'י הריאות - נראה סימני תנועה כלפי מעלה, קוצר נשימה, שיעול והתעטשויות (אפ-צ'י- צ'י שעולה מעלה.)
עוד דוגמה. הטחול הסיני- הטחול שולט על השרירים ואחראי על שינוי ( = טרנספורמציה) של המזון. בין היתר, הוא שומר על הדם בכלי הדם- התנועה שלו היא החזקה- תנועה כלפי למעלה. כשיש חולשה של צ'י הטחול- נראה תנועה הפוכה- נראה ירידה מטה. כלומר, נראה צואה רכה, עייפות, תשישות, חולשת גפיים, רצון לשכב. במקרים קיצוניים של חולשה, נראה צניחת איברים/טחורים.
בשורה תחתונה, ההתבוננות היא כלי קריטי, מדהים, מרתק ומסרקן. הטבע בתנועה מתמדת וכך גם אנחנו.
כאשר משהו יוצא מתנועתו הטבעית, הדרך לעזור לו הרבה יותר קרובה ונגישה משאנחנו חושבים. רק צריך להקשיב לגוף שלנו או יותר מדוייק, להסתכל על זה.